בשבת האחרונה של השנה אנו מתייצבים לחשבון נפש.
אם המצווה היחידה מהתורה בראש השנה היא: תקיעת שופר – סימן שזאת מהות ההכנה: הדין.
קולות השופר הם גניחות (שברים) או יבבה (תרועה). כך או כך הם באים לספר סיפור של לב שבור.
הסליחות שאנו אומרים באות לספר סיפור של עם שבור ואדם שבור.
אך – לכל זה יש תקווה! באמונה גדולה אנו מתייצבים ואומרים שגם מאחורי הדברים הקשים העומדים עליך= אתה עומד, אנו עומדים!
שבת שלום ושנה טובה!
