"ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך"
הפרשה מציינת תשעים ושמונה קללות שאומר משה למי שלא שומע בקול ה'. והדברים הנקראים מזעזעים. פחד ואימה נופל על כל מי שקורא אפילו את חלקן. האם משה רבינו סניגורם הגדול של עם ישראל חייב לקלקל את השמחה ולאיים בעונשים כבדים כ"כ רגע לפני פרידתו מהעולם?
הדברים הביאו לאבסורד במהלך הדורות שהיו קהילות שלא רצו לקרוא פרשה זו, או לפחות לא לעלות לתורה בחלק זה ה"שישי" מתוך שבעת הקרואים. ותשובתנו היא,
נאמר את האמת. תלוי מתי אתה קורא פרשה זו. כשאתה בגלות האיומה, בימי שואה או בפחד משלטון עוין כמו רוב הגלויות של עמי" במאות שנים האחרונות, יש רתיעה עוד להוסיף למצב הרוח המדוכא 98 פסוקי דיכאון. אך כשאתה קורא פרשת כי תבוא "והיה כי תבוא אל הארץ" כאשר אתה בא"י ומביא בשמחה ביכורים מפרי האדמה והכל בטוב לבב. אתה שומע שאתה "עם סגולה וגוי קדוש" ואתה רואה באמת שהדברים נכונים. הכל מסביבך פורח וזורח, אז דברי התוכחה נישמעים אחרת! אתה מבין שאבינו שבשמים נותן לנו אזהרות משום שהוא לא מוותר עלינו ולכן מחזיר אותנו לתלם בתוכחות מוסר של אהבה. "אהבת עולם אהבתנו".
המסקנה הברורה היא שגם בתוך ההסתרה שבימים אלו כאשר רוחות המלחמה בעיצומן וימים של פחד ואימה ממלחמה, אתה מבין שגם זה בא מאהבה!!! צריך להתחזק באמונה שבסוף , אחרי הכל… "אתם ניצבים היום". "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"!! גם הקללות מתבררות בסוף כברכות גדולות.
שבת שלום.
תגובה אחת
מעודד ומרגיע בימים קשים אלו, יישר כח!