ערש״ק פרשת ואתחנן תשפ״ה
המנחמים והמחזקים – לעומת המחלישים
נכנסים אנו לשבעה שבועות של קריאת הפטרות של נחמה:
"נחמו נחמו עמי"
מי מנחם את מי?
ישראל בוודאי זקוקים לנחמה לאחר החורבן, אך גם הקב"ה צריך נחמה על מה שעוברים בניו. גם לשכינה יש צער גדול, ובמסתרים גם הקב"ה בוכה על עמו. החידוש הגדול הוא שכך או כך – צריכים ישראל להיות בצד של המנחמים והמחזקים, גם לשכינה וגם לישראל. זוהי עבודה קשה שצריך להימסר אליה בדרכים שונות.
גם המנחמים צריכים להיות בטוחים ומלאי אמונה שאכן השינוי הגיע – "ושלמו ימי אבלך". מספיק לנו עם האבלות – הגיע זמן הגאולה. צריכים להתייחס אל הנחמה בזמן הזה כמצווה גדולה שאין לה שיעור – לעבור מבית לבית ולהביא בשורות מנחמות.
לעומתם – אבוי לאלה שרואים רק את החסרונות ומכניסים חולשה בעם ישראל, בעין הרואה שחורות בכל המצב המדיני, הכלכלי והביטחוני המורכב שבו אנו נמצאים.
בואו נבחר בצד הנכון של ההיסטוריה, נמלא את תפקידנו בשמחה, ונראה את מבשרת ציון וירושלים נבנים עוד ועוד – עד לבניין השלם.
שבת שלום
