ערב שבת קודש פרשת בלק תשפ"ה
"בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו"
אם מציעים לאדם נורמלי ללכת לרצוח מישהו — יעלה על הדעת שהוא יתייעץ עם רבו האם כדאי לעשות את המעשה?
כאשר לבלעם מציעים לבוא ולקלל את ישראל, הוא לא מבין לבד שזה מעשה נורא — להשמיד עם שלם, טף ונשים, בהבל פיו. ובכל זאת הוא רוצה ללכת, כדי לממש את אהבתו לכסף ואת שנאתו לישראל.
כמה פעמים הוא מנסה לקלל — ויוצאת לו ברכה. האם לא הייתה זו סיבה מספקת כדי שיחזור בו?
האם לא הבין את הרמז כאשר האתון מתחילה לדבר איתו ומעכבת את הליכתו?
אלא, שגם כאשר אדם רוצה ללכת לדבר הכי נורא שיוריד אותו וישפיל אותו — יצר הרע והתאווה מציגים לו תמונה אחרת!
עושים את השחור ללבן, ואת הלא נורמלי לנורמלי.
גם לאנשים הכי חכמים — זה יכול לקרות.
הם רואים תמונת ניצחון מול עיניהם — ויפרשו אותה ככישלון.
הם יראו מסירות נפש — ויפרשו אותה כאוכלי מוות, חס וחלילה.
מה עוד אפשר לומר לאנשים שרוצים לראות הכל הפוך?
ברוך השם שזכינו להיות מתלמידיו של אברהם אבינו, שרואה הכל ברור, טוב ואופטימי.
אנחנו מאלה שמאמינים שהאור הגדול כבר זורח — והולך וזורח עוד ועוד… עד הגאולה השלימה.
שבת שלום.
