ערב שבת קודש – פרשת "קרח" – האם יכול להיות שקרח צדק?
התשובה הטבעית שניתן: ברור שהוא טועה. הוא רשע.
העובדה שהאדמה בלעה אותו – מוכיחה מעל לכל ספק שהוא טעה.
אבל ייתכן שקרח, שהיה פיקח, ראה ברוח קודשו שהוא ראוי לדרגה גבוהה יותר, הקרובה למשה ואהרן.
הוא אמר: "כל העדה כולם קדושים" – וזה לא חדש לנו.
הרי אנו מחשיבים את כל עם ישראל כעם קדוש. התורה אומרת: "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך",
וכל פרשת "קדושים" עוסקת בעם שלם שכולם ראויים להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
אז במה טעה קרח?
הטעות של קרח הייתה לנסות להחיל מציאות עתידית על זמן הווה:
כאשר ישנם אנשים מסורים לתורה ולמצוותיה, ולעומתם – כאלה שמזלזלים בחלק מהן –
אי אפשר לומר שכולם אותו דבר.
חייבים להודות: כרגע יש הבדל בין יהודי ליהודי – בקרבה שלו לקב"ה.
אבל קרח מסתכל על העתיד – ורואה את כל עם ישראל קדוש!
למשל, גם בשעה זו – בשעת מלחמה, ובמיוחד עם סיום המלחמה באיראן – אנו מתפעלים מגדולתו של העם הזה.
עומדים ומשתהים לנוכח החכמה, התעוזה, ובעיקר: מסירות הנפש של חיילינו הגיבורים.
אכן, יש רגעים שבהם – "כל העדה כולם קדושים".
אין הבדל בין חייל לחייל, בין מפקד לפיקודיו – כולם לוחמים למען מטרה אחת!
אבל לא תמיד אנו במצב יוצא דופן כזה.
בשגרה, בזמן רגיעה – ברור שיש הבדל בין אדם שומר מצוות למי שאינו מקפיד במיוחד.
ובכל זאת – ההודיה שלנו: אשרינו שזכינו לחיות בימים שבהם העתיד כבר כאן!
הניצוץ היהודי מתגלה בכל אחד ואחת מעם ישראל.
"ועמך כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ" – באמת, כל העדה כולם קדושים.
בדור שלנו – קרח צדק!
חודש טוב ושבת שלום.
