האם באמת אנו מתגעגעים לצרעת?
מצבו של המצורע בכי רע. הוא יושב בדד. מודיע ברבים על טומאתו ומגיע לבושה מכל רעיו מסביב. על מה? על שהוציא מפיו דברים רעים של לשון הרע ורכילות. כמה טוב שאין היום צרעת שמשגעת את החיים. האם זה נכון?
בהחלט לא! – שאלה פשוטה שישאל כל אחד את עצמו, מה אתה מעדיף, שהתגלה כתם קטן בגופך והרופא מודיע שצריך ניתוח וטיפולים וכל מיני גזירות קשות עד מוות.לא עלינו, הכל בגלל כתם קטן.
מה האופציה? שכאשר כבר יש כתם קטן תלך אל הכהן שיטפל בך באמצעים הכי פחות כואבים. הכהן שהוא המחנך הכי אוהב ודואג ניגש אליך ומדבר על ליבך שכדאי לעשות הכל לחזור בך מאמירת דברי בלע ורכילות. שב קצת מחוץ למחנה בבדידות לחשוב על מעשיך. תתעלה בקודש. תתפלל ותקריב קורבן לכפרה. ואתה חוזר רענן ובריא בבריאות הגוף והנפש אל המחנה ואל משפחתך הממתינה לך. זהו, ניגמר! אין כאבים אין כריתת איברים ולא אימה ופחד מפני הצפוי לך. לא כדאי יותר?!
נתפלל ביתר שאת ויתר עוז שתחזור שכינה לציון ויפתרו כ"כ הרבה מחלוקות בתוכנו.
"ואהבת לרעך כמוך".
שבת שלום.
תגובה אחת
יישר כח לך הרב על דבר תורה כזה אקטואלי. לא חשבתי שעונש הצרעת על כל לשון הרע
הכה מיידית בגוף וצריך היה להיטהר… מאחר ואין זכר לזה , עלינו להזהר ברכילות כאילו נענש כך היום. תודה על הלמידה המשמעותית ושבת שלום