כיצד מילות התפילה משנות עולמנו?
בספר ויקרא העוסק בקורבנות יש לנו הזדמנות לענות על שאלה עצומה. חלק ניכבד מסדר יומו של כל יהודי הן התפילות. שלוש פעמים ביום חייב אדם להניח עיסוקיו ולהיתפלל. מהיכן לוקחים את הכוח לעשות זאת? במיוחד בבוקר שצריך לקום מוקדם וגם תפילת מנחה שהיא באמצע היום – באמצע עבודה?
חז"ל לימדונו שהתפילות במקום קורבנות. "ונשלמה פרים שפתינו". מילות התפילה הם במקום עבודת הקורבנות. וזה פלא עצום. אנחנו מוציאים כ"כ הרבה מילים מהפה כל יום ולא מרגישים שאנו אומרים דברים כ"כ חשובים שמשנים לנו את החיים. ופתאום בתפילה כל מילה חשובה. הכל לפי נוסח מדויק. ויודעים אנו שבמילים אלו אנו קובעים את המשך חיינו. אם תהיה לנו כפרה אם לאו. אם אמרנו מספיק פעמים תודה לה'.. האם ברכנו על כל מה שהכנסנו לפינו. ולפי זה ניזכה גם אנו לברכה.
אילו פינו מלא שירה כים… אין אנו מספיקים להודות – אז לפחות נישתדל. בכל תפילה אנו מתמלאים בדלק של חיים. ומסירים מעלינו שטן מעכב כמו מחלה או קושי בפרנסה. מי שכך מעיין בתפילתו ומשתדל בכוונתו הרי הוא כעומד בפגישה עם השכינה!
יהי רצון שיתקבלו תפילותינו למען הפצועים, החולים, החטופים במהרה.
שבת שלום!
