כיצד נשיג אחדות?
כשאנו מתבוננים בהכנות המרובות שלנו לחג הפסח אנו מבינים מאיפה הכל מתחיל.
כבר במצרים ניצטוו להכין כמה ימים קודם הפסח את השה עבור הקורבן. היו צריכים להתמנות "תכוסו על השה", מתרגם אונקלום "תיתמנון", כל אחד יודיע שהוא מגיע, על מנת ליצור חבורה. זה לא מפגש אקראי אלא הכרזה של כל אחד ואחד- אני מגיע!! זו בעצם הנקודה. עבד הוא אדם בודד הנילחם במלחמת הישרדות על כל יום. משיוצא לחירות הוא מחפש השתייכות לחבורה, למשפחה ולבית אב. זה מה שמצווה התורה בקורבן פסח: לחשוב על האחר. לראות איך אחד לוקח אחריות ו"מכסה" על האחר.
חשוב שנזכור זאת כפתרון לשאלה מה עושים בימים של מחלוקת בעם ישראל, וכל קבוצה לעצמה!
נעשה אנחנו הכל כדי להרגיש חבורה "מיתמנה" ודואגת!!
שבת שלום.
