התשמע קולי רחוקי שלי?
הפרשה היא פרשת "ויקרא" . כך מתחילה הפרשה: "ויקרא אל משה וידבר אליו מאהל מועד לאמר"
מדוע קרא ה' למשה ולא דיבר אליו ישירות בעניין הקורבנות? מדוע "ויקרא"? "וידבר"?
רש"י מפרש שהקריאה היא לשון חיבה. לשון של מלאכי השרת. מדוע דווקא כאן? הרי בכל מצוה ה' קורא לנו?
הקריאה היא הזמנה של הקב"ה למשה לעלות במעלות על המזבח שמוכן במשכן ולהקריב קורבנות. בתפילת ערבית של רה"ש ויום כיפור אנו קוראים את הפסוקים מתהילים: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו? נקי כפים ובר לבב" … כדי להיכנס לימים הנוראים צריך לקרוא לנו.
להר ה' ולעבודת ה' על ההר לא עולים מבלי לקבל הזמנה. כל אחד מאיתנו מקבל הזמנה לחתונה או לאירוע חשוב ואנו יודעים כמה משקיעים בהזמנה זו. לא באים ללא הזמנה! ככל שהאירוע יותר חשוב ומשמעותי כך ההזמנה יותר מושקעת וזאת כדי שאנו מקבלי ההזמנה נשקיע בהכנות לאירוע. בבגדים יפים ובמתנה ראויה.
במגילה אנו נחשפים לדילמה של אסתר האם לבוא לפני המלך ללא הזמנה שהרי מסתכנת היא במוות! כי כך ציווה המלך. מה עושה אסתר? במקום לתלות עצמה במלך אחשוורוש האם ירצה אותה או לא ירצה, תולה היא עצמה בריבונו של עולם שהוא המלך האמיתי של המגילה ומבקשת שכל עם ישראל יצומו ויזעקו שלושה ימים ולילות. היש לך הכנה לאירוע יותר גדול מזה? ומאז הכל יתהפך לטובה.
בשמחת תורה קיבלנו קריאת השכמה למצב החברתי שלנו ולמה שהיה כאן בכל השנה האחרונה. הקב"ה יש לו דרכים משלו להביא אותנו להתאחד. גזירות קשות כהמן. האם שמענו היטב את הקריאה? הרוב בוודאי שכן. ישנו מיעוט שעדיין אוזניו חרשות מלשמוע. אנו ניכנס לשבת ולחג בענווה ובנכונות לשמוע את דבר ה' אלינו בימים אלו של מלחמה. מה בדיוק הקב"ה מבקש מאיתנו – ומתוך כך נזכה למהפך השלם.
"ליהודים היתה אורה ושמחה"
שבת שלום ופורים שמח.
—————————-
מספר הלכות נחוצות לשבת זכור ולפורים.
א. זכר למצות השקל ראוי לתת שווי של שלושה מחצית השקל שהם 29 ש"ח כל מחצית.
ב. השבת שבת זכור. קריאה זו היא חובה מהתורה לגברים ויש אומרים גם לנשים.
ג. הכל חייבים בקריאת המגילה נשים וגברים. ראוי לקים את הקריאה ברוב עם.
ד. קריאת המגילה בכל הארץ ( מלבד ירושלים) במוצ"ש.
ה. מי שאחר והפסיד כמה מילים או פסוקים מתחילת המגילה או שהפסיד כמה מילים באמצע הקריאה
בהסחת דעת או בגלל רעש ישלים מתוך החומש שבידו.בלי השלמת הפסוקים לא יצא ידי חובה.
ו. אפשר לקרוא את המגילה גם ביחיד ובברכה.
ז. חשוב ליזכור שקריאת המגילה חייבת גם ביום.
ח. אפשר לקרוא מגילה כל הלילה עד עלות השחר. הקריאה של יום עד שקיעת החמה.
ט.נשים חייבות במגילה כגברים. אשה יכולה לקרוא את המגילה לבני ביתה וכן במנין נשים. לברך את כל הברכות לפני הקריאה ולאחריה.
י.מצווה לחנך את הילדים לשמוע מקרא מגילה.
יא. צריך לקרוא את המגילה בטעמים. אם אין מי שיקרא בטעמים אפשר לקוראה גם בלי טעמים.
יב. כאשר לא יכול להגיע לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה יקרא בביתו .אך אם מתקשה לקרוא בעצמו אפשר להקל שישמע קריאתה ברדיו!
יג. בקריאת מגילה ביום, האשכנזים מברכים שהחיינו ומתכונים על כל מצוות היום. הספרדים מברכים רק בלילה ולא חוזרים ומברכים ביום.
יד. מוסיפים בתפילה "על הניסים" וכן בברכת המזון. אם שכח לא יחזור.
טו. ראוי שלא לעבוד ביום הפורים אלא במקרה של הפסד גדול .
טז.מתנות לאביונים-כל אדם צריך לתת שתי מתנות לשני אביונים .כסף או דבר מאכל. אבל לא בגדים וספרים.
יז. משלוח מנות- מצווה על כל אדם לשלוח לרעהו שתי מנות לרעהו בפורים. המנות הן דברי מאכל. שתי מנות לכל אדם.
יח. גם נשים צריכות לשלוח מנות. גם אישה נשואה חייבת במצווה.
יט. משלוח מנות ומתנות לאביונים צריכים להיעשות בפורים עצמו. אם נתנם בליל פורים לא יצא ידי חובה.
כ. מי שלא מוצא אביונים לתת את המתנות לאביונים ביום פורים עצמו יפריש את המעות ויתן לאחר פורים. או שיתן לגבאי הצדקה והוא ימסור את הצדקה בו ביום.
כא. משלוח מנות שייך רק בפורים עצמו.מי שנימצא במקום שהוא לבדו ואין לו יהודים סביבו יצלצל לאחד מידידיו ויבקשם לתת בשמו. ובזה יצא ידי חובה.
כב. לא לשלוח מנות בעילום שם.
כג. המזמין את חברו לסעודת פורים יכול לקיים בכך משלוח מנות או מתנות לאביונים. רק צריך לאמר לו שזה משלוח מנות.
כד. ראוי לקבוע סעודת פורים על לחם.
כה. חייב איניש לבסומי. למעשה, כל אדם צריך לבחור לעצמו את הדרך בה ראוי לשתות ולשמוח והעיקר שיהיה לשם שמים.
כו. כיוון שפורים בכל הארץ ביום י"ד (יום ראשון השנה תשפ"ד)ובירושלים ביום ט"ו( יום שני) מי שהולך מעיר פרזי( לא ירושלים ) לירושלים הכלל הקובע לגבי מצוות חג הפורים תלוי במקומו בחג הפורים שבו נימצא עכשיו ולא לפי דירתו הקבועה. היכן הוא נימצא בעלות השחר ביום ראשון או שני. ירושלמי שרוצה לעשות פורים בת"א צריך לבוא לת"א במוצ"ש ולהישאר שם עד עלות השחר ואז חייב בפורים כמו בת"א. גם אם יחזור ביום ראשון בבוקר לירושלים יהיה חייב בקריאת המגילה ביום ראשון בירושלים. אך אם הגיע לת"א מירושלים ביום ראשון בבוקר לאחר עלות השחר איננו חייב במצוות החג כמו התל אביבים. וכן להיפך.
לסיום: בשנה זו בשעת מלחמת מצווה קשה שאנו בעיצומה נישא תפילה לרבש"ע להחזרת החטופים ולהצלחת חילינו במלחמה "אלי אלי למה עזבתני, כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי, הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני"( תהילים פרק כ"ב תפילתה של אסתר אילת השחר לרבש"ע לביטול הגזירה הקשה של המן)
שיתקבלו תפילותינו ושמחותינו לפני אדון כל!
פורים שמח.
