איך אפשר שלא לשמוח?
התורה מצווה אותנו פעמיים בפרשה לשמוח. בתחילה בהבאת ביכורים ובאמצע הקללות שבאות – "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה".
בקשה קשה! יש כ"כ הרבה סיבות להיות עצובים כאשר צמודים לחדשות ולאירועים יום יום שעה שעה! ובכל זאת, התורה נותנת לנו כותרות לחיינו שתמיד מבטאות אופטימיות, חיים והתחדשות.
גם בקללות המרובות (98 במספר) שבפרשתנו הכונה היא לספר על הדרך שבה כל מה שהיה. ולבסוף …"אתם ניצבים" היום כולכם"! (זאת הפרשה של שבת הבאה) הכל נועד למטרה עליונה, לזכך, לטהר, אנו "הלב שבאיברים" לעומת אומות העולם כמו שאומר ריה"ל בספר הכוזרי, ולכן אנו עם הרבה בעיות בריאות כיוון שהלב רגיש אך הלב חייב להיות בריא ולכן הקב"ה מביא עלינו צרות רבות אך עם אור והבטחות שכל זה יחזק אותנו ויחשל אותנו!
המציאות מוכיחה שכך זה קורה ממש מידי יום.
חיילינו הגיבורים ממלאים משימתם בקושי ובמסירות אך בגבורה עצומה שנובעת משמחה של מצוות הגנת הארץ וישוב הארץ! – זוהי "שמחה של מצווה" אליה רומזת התורה "והיה כי תבוא אל הארץ" – אלו מתנות הביכורים שלנו בדור הזה.
זה התיקון לחטא מאיסת הארץ ע"י המרגלים!
היש לך ביכורים יותר גדולים מפירותיהם של לוחמינו?
שנדע להעריך ולהתגאות במתנות הגדולות שקיבלנו בעת הזאת בדור הזה!
שבת שלום.
