מתי כבר נתחיל לאהוב?
זאת שאלה שמטרידה רבים. עסקנו ללא הפסק בשבועות האחרונים בסיבות החורבן. בדוגמאות של שנאה ולצערנו מרגישים אנו גלי שנאה ברחובות ושעה שעה בחדשות. אז מתי נתחיל לאהוב?
בשבוע הבא יחול חג האהבה הגדול ט"ו באב. כל כך הרבה דברים טובים קרו דוקא באותו יום שחז"ל נתנו ליום זה מעמד של שמחה מיוחדת.
חג של אהבה, לא רק בגלל המחולות שבהן יצאו בנות ישראל על מנת למצוא בן זוג אלא הרבה מחיצות נפלו. אפילו ישראל ויהודה התקרבו בזה שבוטל האיסור לעלות לרגל שהוטל ע"י ירבעם בן נבט. הבנות היו יכולות להתחתן עם מי שאהבה נפשן גם עם בחור שאינו מהשבט שלהן, בני בנימין חזרו להתחתן לאחר המעשה הנורא של פילגש בגבעה. אפילו משה רבינו כבר חשב בט"ו באב שבוטלה הגזירה שהוטלה עליו שלא להיכנס לא"י כאשר ראה שהפסיקו למות כל אלה שניגזרה עליהם הגזירה בעיקבות חטא המרגלים.
אמר משה – אם להם נתבטלה הגזירה אולי גם אני אזכה שתתבטל הגזירה שלא אכנס לא"י? וזוהי הסיבה שקוראים את פרשת "ואתחנן" מיד לאחר תשעה באב.
בואו נחשוב, כיצד אנו עושים הכל כדי שיום ט"ו באב יהיה השנה יום של חיבורים, לא משנה בין מי למי – העיקר שנרגיש שפעלנו משהו למען האחר!!!
שבת שלום.
תגובה אחת
הכמיהה לשלום היא משותפת לדעתי לאנשים רבים בתוכינו.שבענו מלחמו. ושבענו שכול.הגיע העת לשלום.מי ייתן שהימים המתוחים האלה יהפכו לימים של שמחה ושלום.תודה על המסרים שהעברת כאן בפרשת השבוע.