שמור על הפה שלך!
זה המסר של הפסוקים הראשונים של ספר דברים.
"אלה הדברים" אלו דברי תוכחות. לא דברים רגילים שהיה משה רגיל לדבר אל העם במשך ארבעים שנות מדבר. כאן יש סוג חדש של דיבור. דיבור של תוכחה! מה עשיתם בכל אחד מהמקומות המצוינים כאן, כמה הכעסתם במדבר ומה עשיתם בערבה. איך דיברתם לא יפה מול סוף ועוד…
מדוע אין משה מפרט אלא רק מזכיר את המקומות ברמז? אומר רש"י: משום כבודן של ישראל!!!
צריך להיזהר בלשוננו כאשר אומרים משהו רע על עם ישראל.
גם המועד שבו דיבר משה הוא מעניין. בשנת הארבעים, כחודש לפני פטירתו בעת הזאת – הוא מוכיח אותם וזאת מכיוון שכל תוכחה לאחר, יכולה לגרום לשנאה ולהתרחקות. צריך להיות גאון בניסוח כדי לדעת כיצד להוכיח אדם אחר מבלי לפגוע בו. ואם אינך יודע או אפילו יש לך ספק הכי קטן שמא תפגע בו ויעלב ממך עדיף פשוט לשתוק!!!
תשאלו מה עושים מול גלי השנאה ברחובותינו? שומרים על הפה ומשתמשים בדברים שנאמר על אחרים רק כדי להפיץ דברים טובים ונעימים ומפרגנים, מפיצים ריח טוב בסביבה שלנו על ידי דברים טובים.
נוכל לעמוד במשימה זו?
שבת שלום.
תגובה אחת
יישר כוח!
מחזק ומעודד.
שבת שלום.