כולם בנים אהובים!
כשאנו מבררים מה הביא את יצחק לברך דוקא את עֵשָׂו , שהיה אומנם בכור אך מאז לידתו מוכיח שלא מגיעה לו שום ירושה מאביו, הכיצד קרה אחרת? מה חשב יצחק?
התשובה הכי הגיונית היא שיש ליצחק גישה חינוכית שמשמעותה, גם כשהבן שלו עֵשָׂו, נמצא בקצה השני מבחינה רוחנית, דתית, הוא הבן שלו. הוא אוהב אותו. ועֵשָׂו אכן מכבד את אביו בכיבוד אב מדהים!
כאבא, אתה מחויב לעשות הכל על מנת לקרב את בנך. לא משנה היכן הוא.
זוהי גישה שמאירה את החיים לכל משפחה או מורה שמאוכזב מהתנהגות תלמידו או בנו. זה הילד שלך. תחפור עוד קצת בסבלנות ובאמונה בנשמתו עד שתימצא בו באר מיים חיים.
בזמן המילחמה שאנו מצויים בה היום אנו מגלים זאת מידי יום.
תמונות הנופלים הי"ד והסיפורים הכואבים עליהם, על כל אחד ואחת מהם, מלמדים אותנו שאנו באמת עם של ענקים! כל נער ונערה האוחזים בנשק, מאחוריהם סיפור של התנדבות ומסירות אין קץ למישפחה, לקהילה וכדומה…הרבה מהם לא היינו שמים לב לעוצמתם החברתית, הרוחנית, ופתאום כאשר נאלצנו לחפור באר – גילינו מים חיים!
ניקח מהמחנך המושלם יצחק אבינו את המסר הזה להמשך חיינו.
עם ישראל חי.
שבת שלום.
