"הרמאי לעומת התמים"
התאומים יעקב ועשיו גדלים ומתברר שההתרוצצות בבטנה של רבקה לא היתה זמנית בלבד. אלא האופי של הילדים מתגלה באורח חייהם.
עשיו הוא "איש ציד", צד אנשים בפיו – מרמה , עושה עצמו צדיק בעיני עצמו ובעיני אביו. לוקח נשים חיתיות העובדות עבודה זרה בביתם של יצחק ורבקה, וגורמות לעיניו של יעקב להיות כבדות…
אני משער שאביו לא הפסיק לבכות כאשר שמע על מעללי בנו.
בסוף ימיו הוא ממשיך בתרגילי יושר כאשר מחליט לקחת לו נשים "כשרות יותר", הנכדות של ישמעאל אך גם בזה מתגלה רמאותו שלוקח אותן נשים מבלי לגרש את נשותיו החיתיות… גם כשרואה כמה הפסיד מדרכו העקומה, בעיני עצמו נישאר הגון! כך זה אצל רשעים כל העולם אשם בהפסדם אך הם לא יקחו לעולם אחריות על מעשיהם.
לעומתו יעקב איש תמים, גם כאשר כל העולם סביבו מתנהג בעקמומיות הוא נשאר בישרותו. כורת ברית שלום עם אבימלך שגרש אותו מארצו. מתייחס לרועים על הבאר כאחיו ולא נופל מישרותו גם מול הרמאות של לבן!!!
בסופה של דרך ארוכה אנו יודעים מי השורד!! את מי הקב"ה אוהב ואת מי שונא.
נסיון חיים קשה עומד לפני יעקב וזרעו אחריו בכל הדורות, רמאות מול תמימות וישרות.
אך כנראה שהלקח לנו הוא שכדאי ומשתלם להישאר בצד האמיתי והנכון של ההיסטוריה.
שבת שלום.
