לא להרים ידיים
חז"ל דורשים את נח לשבח אך גם לגנאי. מדוע בכלל עולה על הדעת לדונו לגנאי? הרי אנו מצווים לדון לכף זכות ובודאי במקרה של נח. מאיפה אנו יודעים כיצד היה מתנהג בדורו של אברהם?
אלא, חז"ל התרעמו על נח שלא התפלל על דורו אשר נתפס כנראה ליאוש מכל מה שראה מסביב.
"ותמלא הארץ חמס" – מה מצופה מצדיק הדור כאשר כולם חוטאים. להרים ידים? לא! אין אופציה כזאת אצל צדיק – היה צריך לבקש רחמים על הדור בכל מצב.
כמו שמסופר על תלאותיו בתיבה במשך כל השנה של המבול, היה גונח מהטיפול בחיות והארי נשכו ופצעו… למה זה מגיע לו? האם בגלל זה הפסיק לרגע את שליחותו ולא נתן לחיות אוכל? אין מצב. ממשיכים בשליחות על אף הקושי!
לימוד גדול למדנו מפרשה זו על מצבים של מבול בחיינו. ובכ"ז מלאי אמונה אנו בשליחותנו הפרטית והלאומית שסוף המבול להיגמר והתיבה תנוח על הרי אררט והיונה תביא עלה של זית.
"יונה מצאה בו מנוח ובו ינוחו יגיע כח".
שבת שלום.
