פרשת וישלח – אחי היקר, אני בא אליך, להתחבר איתך!

אחי היקר, אני בא אליך להתחבר איתך!!!
כולם תמהים על מהלך ההתרפסות של יעקב לפני עשיו. כורע ברך לפניו, שולח מתנות גדולות, קורא לו אדוני!! נראה מאוד לא מתאים לזקיפות הקומה היהודית שאותה מייצג יעקב שייקרא בפרשתינו ישראל!
מעבר להסבר שיעקב אכן פחד שעשיו יהרוג חלק ממשפחתו, ברובד העמוק יותר מסבירה תורת החסידות, שיעקב לא עשה פה הצגה מעושה – אלא רצה מאד להתחבר חזרה לאחיו. הוא ראה את הפוטנציאל הגדול שיש באחיו לענייני בניין העולם הגשמי וראה בכך שילוב ניפלא, שיחד עם אחיו עשיו הם בונים עולם של קודש וחול עם חלוקת תפקידים ברורה. אך זה לא הלך. בשלב הזה מתברר לו שגם לאחר כל מאמציו לראות שינוי אצל עשיו, זהו שינוי זמני בלבד, שלפחות עשיו לא הורג באנשי בית יעקב. אך מכאן ועד לקבלת תפקיד כבן ממשיך לשאת בנטל עם ישראל הוא לא שם!!!!
המאמץ יוכתר בהצלחה רק בעתיד "שיעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו", ובינתים נתנהלה לאיטנו במלאכת גילוי הניצוצות מאנשים רחוקים. זוהי לא התרפסות והכנעה אלא גילוי של אחווה אמיתית לאח שלך.
בנתיים כדאי שנגלה כל יום יותר את האור הגדול של אנשים בתוכינו. במשפחה שלנו. השכנים, הקהילה שבה אנו חיים. כ"כ מרגש בימי מלחמה אלו לגלות את אחינו שאותם נבקש!!!
שבת שלום.

הדפס