"תורה ועבודה" – שאיפת בני עקיבא הידד!
לו הייתי רוטשילד הייתי יוצא לעבוד יום יום? האם העבודה היא כורח לפרנסה או מילוי רצון ה' לפתח את העולם? איך החשבון הפרטי משתלב בדילמה זו?
יעקב אבינו יוצא מהבית לאחר שנים שהיה איש תם יושב אוהלים. היה עובר מבית המדרש של שם לבית המדרש של עבר ועכשיו הוא נאלץ לצאת כיוון שעשיו מבקש להורגו.
אך כשהוא יוצא מתגלה הוא במלוא מרצו וכוחו, במסירות נפש נפלאה עובד הוא יום ולילה בשמירת הצאן של לבן. וראה זה פלא דווקא יעקב שעבד כ"כ קשה מבלי להיות בבית- מגדל 12 בנים ובת לתיפארת! – "בכל כוחי עבדתי את אביכן" אומר הוא לאחר 20 שנות עבודה. זו לא חוכמה גדולה לשבת בבית המדרש ולהישאר תם וישר. הגדולה של יעקב היא, שהוא גר עם לבן ושומר תרי"ג מצוות.
הקדוש ברוך הוא ברא עולם על מנת שנעבוד שישה ימים וביום השבת נישבות. זוהי מצוה של ממש.
לשלב את החול עם הקודש ולמלא את החול בקודש.
איך היה העולם ניראה ללא האנשים שמנצלים את כישורם ביצירה ובאומנות ובהייטק ובחקלאות וכל השאר. היינו רוצים לחזור לימי המחרשה והחפירה בידיים או עם חמור וסוס? היינו מסכימים לחזור לעולם בלי אינטרנט? בלי מחשב או פלאפון?
תורה ועבודה זוהי הדרך המנצחת לתיקון עולם – לכתחילה!
גם אם היינו עשירים כרוטשילד וזאת על מנת לעזור לפיתוחו של העולם. אדם יוצא לעבודתו עדי ערב צריך להרגיש שהוא עושה מצווה גדולה ועוד יותר עבודה בא"י!
שבת שלום
יד אחים לכם שלוחה!
תגובה אחת
מקסים
הרבה תודה על ההתמקדות במסר שמקבלים מיעקוב אבינו.
עבודה היא חשובה לבריאותנו להגשמת היכולת שלנו ו והיא תרומתנו לעולם. ואיננה סותרת
לימוד תורה. בין התורה והעבודה יש הרמוניה בונה.