ערב שבת קודש פרשת "ויחי" צום עשרה בטבת!
"כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם", כך אומר יוסף לאחיו הנידהמים, כאשר הם בטוחים שלאחר מותו של האב יעקב, ימצא יוסף את ההזדמנות להתנקם בהם על מכירתו למצרים והעוול הגדול שגרמו לו. במקום זאת, מוצא יוסף מילים של אהבה ורחמנות כלפי אחיו ולא רק זה, הוא הופך להם את כל המחשבה, הוא מסביר שכל מכירתו למצרים על ידם הביאה לטובה גדולה, לשליחות גדולה שיש לו במצרים כלפי משפחתו שיכול לכלכל אותם בנחת בארץ גושן.
הדבר המדהים שכל מה שהיה נראה רעה הופך יוסף לטובה. גם אנו לא פעם עוברים ניסיונות לא נעימים ומאשימים את מי שגרם לנו לאיזה הפסד, לפיטורין, לעוגמת נפש, ומטיחים בו דברים קשים על מה שעולל לנו. מיוסף אנו למדים שאפשר לראות את הכל לטובה, והאדם שהרע לנו – היה בעצם שליח של ריבונו של עולם להביא לנו טובה גדולה. לכן, יוסף לא ביקש להעלות את עצמותיו לארץ ישראל מיד לאחר פטירתו, הוא רק ביקש שיעלו את מיטתו לקבורה בארץ, כאשר הם יצאו ממצרים בגאולה שתבוא להם. הסיבה לכך היא שהוא איתם יחד בצרה של הגלות כדי שיהיו בטוחים בהבטחתו לגאולה שבו תבוא!! ואכן היא באה.
גם צום עשרה בטבת המסמל את תחילת החורבן, מבטיח לנו שבוא תבוא הגאולה לאחר החורבן. הצום יסתיים כאשר נשב לסעודת שבת, נאכל דגים ובשר ומטעמים, לסמן לנו שהגלות היא קטע קטן, ומיד לאחריה באה השבת הטובה המענגת.
שניזכה להחשת גאולתינו ופדות נפשינו.
שבת שלום.
