"כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי"
דברים מרגשים אלו שאמר יהודה ליוסף באים בתוספת הדברים שאמר לפני כן "כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמור אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים".
שואלים הפרשנים מדוע היה צריך יהודה להוסיף תוספת על מה שכבר אמר שהוא ערב? הרי בזה כבר מובנת התערבותו? עניין הערבות הוא החשוב ביותר להיותנו עם!! – כל ההתנהלות של עם ישראל במשך אלפי שנים הייתה מתוך מסירות אחד לשני, אכפתיות ודאגה אמיתית לעולמו הגשמי והרוחני של האחר. זהו ההסבר למצוות צדקה, גמילות חסדים, ניחום אבלים, ושאר מצוות בין אדם לחבירו מצוות הקשורות לדאגה לאחר. יהודה אומר ליוסף שהוא ערב על בנימין בפני אביו ולכן מוכן להיות עבד במקומו אבל מוסיף הוא שיש לו דאגה אמיתית ורצון שלא לצער את אביו יותר ממה שציערו עד עכשיו.
זוהי מדרגה נוספת שבה מוכיח יהודה שאיננו פועל רק מתוך מניעים אישיים של ערבות אלא של רחמנות לאבא שלו. השפת אמת מסביר שכך צריכים אנו להרגיש כלפי אבינו שבשמיים כמה חשוב שלא לצער את אבינו שבשמיים בהתנהלות לא נכונה, כמה חשוב שלפני כל מעשה נחשוב האם אנו מביאים שמחה כלפי שמיא? או חס ושלום צער לשכינה. איזו ערבות הדדית מגלים אנו בימים אלו ע"י לוחמינו הגיבורים שמוסרים נפשם ונילחמים בחירוף נפש למען העם כולו.
מי יכול שלא להיתפעל מכך?
מי יכול להישאר אדיש?
שבת שלום ובשורות טובות.
