עד מתי נהיה במסע נדודים?
תמיד היה הכינוי של היהודי בגלות "היהודי הנודד". כאשר קוראים את פרשת מסעי לסיכום הנדודים במדבר מתרשמים שזה ממש בטבע שלנו. אין מנוח לכף רגלינו.
אך זוהי שגיאה גדולה. אנחנו מוצאים כמה פסוקים לאחר תיאור המסעות, את המצווה לרשת את הארץ – להתנחל בה. להפריח את השממה, להפוך כל מקום לגן עדן.
"וישם מדברה לעדן וערבתה כגן ה'". הגענו הביתה! ורק כאן בארץ – הבית!! שנדע להעריך את המתנה הגדולה הזו. כאן שיא היופי וההדר.
דווקא בימים אלו של מחלוקת נזכור שוב ושוב את המצווה הגדולה של יישוב הארץ "שלא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה"!!! (דברי הרמב"ן)
שבת שלום.
