עד מתי נהיה מפולגים?
ערב חג שבועות מתגאים אנו בעם המאוחד שלנו שעמד בתחתית הר סיני "כאיש אחד בלב אחד" ממש מרנין לב.
אך פרשת במדבר עוסקת בשבטיות ופלגנות. כל שבט ניספר לבד. כל שבט יש לו דגל משלו וציור שונה עם צבע מיוחד. ואנו יודעים שכך יהיה לעתיד לבוא. יהיו שנים עשר שערים והנביא יחזקאל מנבא שכל שבט יכנס בשער אחר. מדוע?
התשובה היא שכל שבט יש לו את השליחות, האופי והכישרון שלו – כמו שלכל אחד יש לו נטייה למקצוע משלו. אחד סוחר, אחד רופא, אחד מורה – את כולם אנו צריכים.
אם כולם יהיו אותו דבר כיצד נבנה חברה בריאה? חברה שיש בה הכל.
כאשר יש מקהלה או תזמורת לכל קול ולכל כלי יש משמעות וחשיבות. בעל כישרון יודע לזהות מי מזייף ומי לא ממלא את תפקידו בתזמורת כראוי!
לא חיסרון בעם ישראל או פלגנות יש כאן חס ושלום – אלא גילוי כישרונות ייחודיים שכולם משבחים ומקלסים לריבונו של עולם במקהלה אחת מתואמת ויפה.
שבת שלום.
