"אל נא רפא נא לה" – מדוע תפילה כה קצרה?
כאשר מרים קיבלה עונש צרעת על לשון הרע שדיברה על משה רבנו, פנה אהרון אל משה בתחינה: התפלל בדחיפות על אחותנו, כי סבלה הוא גם סבלנו.
משה נענה ומתפלל תפילה קצרה: "אל נא רפא נא לה".
איך אפשר להתפלל תפילה כה קצרה ולצאת בכך ידי חובה? הרי כשחטאו ישראל בעגל, משה התפלל באריכות – ארבעים יום וארבעים לילה של תחנונים ללא הפסקה! וכאן, על אחותו, הוא אומר רק חמש מילים?
רבי נחמן מברסלב מסביר כי תפילתו של משה יצאה ממקום גבוה ונשגב, המקום הרוחני העליון ביותר שניתן להתפלל בו באותו רגע.
הרי העונש לצרעת ניתן ישירות מפי הקדוש ברוך הוא, ולכן פנה משה אליו באופן ישיר וביקש: "אנא ממך, ריבונו של עולם! פנה אל מידת הרחמים ושנה את הדין שהוטל, כי הכול בידיך!"
דווקא משום שמרים היא אחותו, ודווקא משום שדיברה עליו וקיבלה את העונש, חש משה כי תפילתו לבדה אינה מספקת כדי לרפאה. הוא הבין כי רק רחמיו של הקדוש ברוך הוא עצמו יכולים להשפיע על המציאות.
יש רגעים שבהם דווקא תפילה קצרה היא הנעלית והמדויקת ביותר, ומצליחה להשיג את מטרתה!
גם אנו מתפללים כעת לשלומם של חיילינו הפצועים וחטופינו, ומזכירים את תפילתו של משה רבנו: "אל נא רפא נא להם!"
שבת שלום!
תגובה אחת
מרגש לקרא על תפילת משה על מרים המצורעת. הצילום בו רואים את הלוחם הישראלי רוכב בגאווה יהודית על הארי הביא אותי לחבר בין האירוע בספר דניאל בו הושלך דניאל לגוב האריות כי התפלל לה' – בניגוד לחוק הפרסי האוסר אמונה יהודית. דניאל לא נפגע מהאריות במאום . עלינו להתפלל ולבקש את אותה רוח ה' שתנשוף בעורפי האוייב האיראני ותאפשר לנו לנצח ולכתוש אותו.
"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא"